נישואים ומשפחה הם לא דברים קלים. הם דורשים סיבולת והבנה מצד שני בני הזוג. קורה שמשהו יוצא דופן קורה, ומיד צצות לך מחשבות בראש: "זהו, אני עייף, הגיע הזמן להתגרש." האם זה קרה פעם? איך בני זוג יכולים לשמור על חום, ללמוד להזדהות ולעזור אחד לשני במצבי חיים קשים? הסיפור של דירדר סנפורד עוזר לענות על השאלה הזו.
מה זה הסיפור הזה?
דרדרה הייתה מוגזמת כשהיא התחתנה. בעלה האהוב עזר ותמך בה בכל מעשיה.
אבל אז הם החיים הפכו לשגרה: שני ילדים, עבודה של הבעל, משק בית... האישה לא עבדה, אז היא בילתה את כל זמנה בניקיון, בישול, טיפול ומשחק עם הילדים. היא הייתה כל כך עייפה שלעתים קרובות יותר ויותר בערבים החלה לפנות לבעלה לעזרה. בכל פעם הוא ענה את אותו הדבר: "אני נורא עייף מהעבודה, יש לי מספיק כוח רק לשבת ולשחק עם הילדים".
עם כל תשובה דומה, גוש הטינה של דירדר גדל יותר ויותר.לאחר הריב האחרון, האישה החליטה בתקיפות שהיא הגיע הזמן להתגרש מהאיש האנוכי הזהשחושב רק על עצמו.
למה היא שינתה את דעתה?
כדי להטביע איכשהו את הטינה, הגיבורה הלכה לשטוף את הרצפה במסדרון. כשהיא סידרה מחדש את המגפיים כדי להגיע לפינה, היא הייתה המומה. על הנעליים החדשות של בעלה, שהאישה קנתה לו לפני לא יותר משבוע, היו חורים שחוקים פעורים... נראה כאילו הוא רומס בהם את הכביש במשך שישה חודשים לפחות.
דירדר פרצה בבכי של בושה ורחמים עצמיים, כי הבינה שבעלה מעולם לא שיקר לה לגבי מידת התשישות שלו בעבודה. הוא היה עייף לא פחות ממנה. לאחר אירוע זה, האישה שינתה את דעתה בנוגע להתגרש מאהובה והחלה להתייחס אליו בהבנה ובאהדה רבה יותר.
השקפת חיים: כאשר אתה צריך לחשוב מאה פעמים על החלטה
הסיפור של משפחת סנפורד שוב הראה לנו שמשפחה היא עבודה קשה. לעולם אל תחליטו החלטות בחיפזון, הדרך הטובה ביותר לפתור בעיה היא לשבת ברוגע ולדון בכל מה שמדאיג אותך. אתה לא יכול להאשים את בן הזוג שלך בחוסר רגישות ואנוכיות אם אתה עצמך מתנהג בצורה דומה.
0
