ההיסטוריה של הנעלה חוזרת כמה אלפי שנים אחורה. על פי כמה מקורות, נעליים פרימיטיביות נוצרו מעורות של חיות בר או קנים לפני 26-30 אלף שנה במערב אירואסיה. באותה תקופה, זה היה איזה מראית עין של עטיפות רגליים מודרניות של הצבא, כלומר. פיסות עור נכרכו סביב הקוויאר, והסוליה עשויה מחציר או עלים.
באקלים המדברי החם של מצרים העתיקה, אנשים ענדו סנדלים עשויים מפפירוס או עלי דקל, שהיו מחוברים לכף הרגל באמצעות חגורות עור. לחלקים עשירים של האוכלוסייה הייתה הזדמנות לקשט את נעליהם באבנים ובדוגמאות דקורטיביות.
מהפכה של ממש בעולם הנעליים נעשתה על ידי היוונים, שיצרו נעלי טריז שרוכים לאמצע השוק. וההטרה היוונית - יפהפיות עצמאיות של מוסר חופשי - יצרה גרסה נשית שבה נתפרו את הסנדלים השמאלי והימני לפי דוגמאות נפרדות. בנוסף, הגברות הללו ביקשו מהסנדלרים למסמר את נעליהן כך שיישאר סימן בחול עם הכיתוב "עקבו אחרי!"
יוצרי הנעליים שהיו סגורות מלפנים ומאחור היו גם היוונים במאות ה-8-2. לִפנֵי הַסְפִירָה.פליאונטולוגים הצליחו להוכיח את קיומם של מוקסינים עתיקים כאלה, מעוטרים בדוגמאות של חוטי משי וכסף.
עם התפתחות האמנות התיאטרלית, הופיעו המגפיים והסנדלים הראשונים עם פלטפורמות. קוטורנאס הופיע לראשונה ביוון, ולאחר מכן ברומא. בתחילה, נעליים אלה ננעלו על ידי אמני תיאטרון. באותה תקופה הבמה הייתה גבוהה מאוד והייתה רחוקה מהצופה, כך שכדי שאנשים יראו את השחקנים בצורה ברורה יותר, האחרונים נאלצו לנעול נעליים על במה מעל 40 ס"מ. הן היו כלונסאות ועשויות משעם. עם הזמן החלו לייצר פקקים מעור אמיתי ומעוטרים בתכשיטים. עד 500 לפני הספירה. הם הפכו לסימן של עושר ונלבשו מדי יום על ידי נציגי המעמדות העשירים.
המאה ה-20 הביאה את אופנת הנעליים לרמה חדשה לגמרי. מגוון חומרים ואביזרים משופרים יוצרים לא רק דגמים פרקטיים, אלא גם יפים להפליא. רפידות, מדרסים ועקבים עוברים שיפור.
מגוון הנעליים מדהים. לכל אדם יש אפשרות לבחור נעליים שהן אידיאליות עבורו מבחינת המראה, המחיר והאיכות.