כאשר מדמיינים קוד לבוש עסקי, רוב האנשים יתארו גבר או אישה לבושים בחליפה רשמית בגוונים כהים, ללא פרטים מיותרים, אולי אפילו נושאים תיק עור גדול. במידה מסוימת התמונה נכונה. עורכי דין, בנקאים ועובדי משרד רבים מעדיפים להתלבש כך. אבל קוד הלבוש במשרד שונה לחלוטין. הכל תלוי בהיקף השירותים שהעובד מספק.
איך הם מתלבשים בחברות רוסיות ומערביות?
ההבנה הראשונה של סגנון הלבוש הארגוני הגיעה לאחר קריסת ברית המועצות. באותה תקופה החלו חברות זרות ללכוד באופן פעיל את השוק המקומי ולהטיל נורמות התנהגות על עובדים המצטרפים לשורותיהם.
על פי סגנון המשרד החדש, גברים נאלצו להתלבש אך ורק בחליפות עסקים בגוונים כהים, בשילוב עם חולצות קלאסיות בהירות ועניבות דיסקרטיות. בנות התבקשו לבחור חליפת מכנסיים קפדנית או שני חלקים עם חצאית, בתוספת חולצה קפדנית בצבעים בהירים וגרביונים בצבע בשר.הנעליים היו אמורות להיות קלאסיות - נעלי עור עם עקבים נמוכים.
לכן בדמיוננו נוצרה דמותו של אדם "עסקי" כקפדנית ומשעממת, עשויה בצבעים כהים וללא פרטים דקורטיביים מיותרים. סגנון המשרד אוסר לחלוטין על אנשים לקחת כל חירויות בלבוש. לנשים חל איסור על חולצות עם צווארון עמוק, חצאיות מיני ואיפור בהיר. על שני המינים נאסר ללבוש ג'ינס ונעלי ספורט לעבודה.
חָשׁוּב! לדברי הבוסים המערביים, סגנון לבוש זה הבהיר בתחילה ללקוח שהעובד מתייחס אליו בכבוד, ובכך משרה אמון במבקר. העובד נתפס כאדם רציני ואחראי.
לפני אימוץ הפדנטיות והקפדנות המערבית, חברות רוסיות לקחו כמה חירויות, אבל רוב העובדים עדיין התלבשו די צנוע. קוד הלבוש שהוכנס רק פגע בזכויות העובדים, ויצר להם מגבלות נוקשות מדי.
בחלק מהחברות הרוסיות נהוג להקפיד על סגנון לבוש קפדני, לבישת חלק עליון לבן קלאסי ותחתון שחור. אבל בתור פינוק קטן ו"יום חופש" באמצע שבוע העבודה, מותר לשנות את התדמית הקפדנית לטובת תלבושת קצת יותר מבריקה. המנהלים עושים את הוויתור הזה כדי להפיג מעט את האווירה במשרד.
קודי לבוש במשרדי גוגל ופייסבוק
לרוב החברות הידועות יש קוד לבוש כהמלצות. שעובדים עוקבים אחריהם ללא עוררין ובקפדנות. למשל, לגוגל אין מדים שאושרו רשמית. העיקר, לדעת ההנהלה, הוא שהעובד יתאים את חזות התפקיד שמילא.
עם זאת, יש גם כמה נקודות שעליהן מומלץ לזנוח כמה פרטים או להשלים את התמונה.באופן מיוחד:
- המנהל ממליץ להשאיר תכשיטים בבית: שעון או טבעת יקרים לא צריכים להסיח את הדעת מהעבודה או למשוך תשומת לב מיותרת של לקוחות;
- מנהלים מובילים ומומחי מכירות צריכים תמיד ללבוש בגדים איכותיים ויקרים ונעלי Ecco נוחות;
- לעובדים רגילים מותר ללבוש מה שהם רוצים, אפילו מגפי UGG וכובעי בייסבול, כל עוד העבודה נעשית ביעילות ובזמן.
חָשׁוּב! המלצות כאלה נראות הגיוניות למדי, מכיוון שמנהלים בכירים מתקשרים עם הנהלת החברה והשותפים. המראה שלהם הוא אחד הקריטריונים שלפיהם מתגבשים פני החברה. המצב דומה עם מומחי מחלקת המכירות. הלקוחות חייבים לראות עובד מסודר ולבוש נייטרלי כדי לסמוך עליו ברצונותיהם.
לעובדי הרשת החברתית פייסבוק אין כלל קוד לבוש. כאן כל אחד לובש מה שמתאים לו לעבודה. לרשות החברה יש עיר שלמה, בה עובדים כמעט מתגוררים. הרבה בידור, הזדמנויות לאכול טעים, מספר עצום של לוקיישנים שבהם יכולה לבוא השראה - הכל כאן.
קודי לבוש של טסלה, HP, סמסונג
חברות מפורסמות רבות עברו לאחרונה לסגנון לבוש לא רשמי, מנסות לא להכביד על העובדים ולתת להם קצת חופש פעולה. תביעות קפדניות צפויות רק במהלך משא ומתן חשוב, כאשר יש להדגיש את חשיבות האירוע.
כך, חברת סמסונג הדרום קוריאנית אפשרה לאחרונה לאנשים לחרוג מהסגנון המשרדי למהדרין וללבוש חולצות טי פתוחות, מכנסי קיץ ומכנסיים קצרים בחודשים החמים. סנדלים וכפכפים הפכו זמינים גם לעובדי סמסונג.
HP, לעומת זאת, הציגה לאחרונה כללים נוקשים המחייבים את כל העובדים ללבוש חליפות לבוש וקוד לבוש קפדני. כל אביזרי ספורט, כגון כובעי בייסבול או מכנסיים קצרים, כמו גם תכשיטים רבים אסורים.
משהו דומה תמיד היה קיים בטסלה. אילון מאסק עצמו מעדיף ללבוש תמיד חליפות, מכנסיים וחולצות קלאסיות, ודורש את אותו הדבר מעובדיו ואפילו, לעתים קרובות, מלקוחות. אין מקום לסגנון ספורטיבי או למראות יומיומיים מעורפלים בשטחי החברה.
המדים הכי יוצאי דופן של דיילות
במקור דיילות תפקידיהם היו דומים לזה של מעמיסים. היום הם הקישוט של הטיסה, הם נעימים למראה, והטיפול הלא פולשני בכל נוסע מושך אליהם עוד יותר את לקוחות החברה. מעצבי אופנה מפורסמים עובדים על הסגנון הארגוני של כל חברת תעופה. הבגדים של דיילות מעוצבים בקפידה יותר: אחרי הכל, הם אלה שמתקשרים ישירות עם הלקוחות.
המדים יוצאי הדופן ביותר של דיילות הם:
- Hooters Air (חברת התעופה, שכבר לא קיימת היום, הייתה הראשונה שהכניסה לקוד הלבוש הארגוני שלה תחפושות של דיילות, שהתאימו יותר למלצריות - וכל העניין הוא שעיקר עיסוקו של בעל החברה היה מסעדות, ו הדיילות הראשונות היו עובדי מסעדה);
- Gulf Air (כדי לציית למסורות המוסלמיות, נשים כאן לבושות בחליפות מכנסיים, שזה מאוד חריג למנצחים, ולכיסויי הראש מחוברים גם צעיפים קלים שיכולים לכסות את פניה של הילדה באופן רשמי);
- תאי איירווייס (הדיילות כאן, כמו פרחים אקזוטיים, לבושות בשמלות ארוכות בוהקות שמכסות אותן מהצוואר ועד קצות האצבעות);
- אייר אינדיה (התלבושת של דיילת מהודו אינה שונה מהמראה היומיומי של כל אישה במדינה הזו - סארי מוכר, עשוי בצבעי החברה);
- אירוסור (דיילות בוליביה נראות כאילו ירדו מהמסלול: שמלות ארוכות בשילוב סנדלי עקב והרבה תכשיטים).
כל חברה מנסה ליצור נוחות עבודה מירבית לעובדיה. אבל כמה חברות מנסות "לשמור על הפנים" ולהציב מגבלות נוקשות לגבי קוד הלבוש בעבודה. מי מהן צודק ומי לא נכון בידי העובד של החברות הללו להחליט. לעבוד בחברה מוכרת כדאי לפעמים להתאזר בסבלנות ולהתאים את עצמה לסגנון החברה.
0
