ארנק כבר מזמן הפסיק להיות אך ורק "תיק לכסף". כיום, היא מאחסנת כרטיסי בנק, תמונות של יקיריהם ועוד ועוד. זה יכול להיות עבור נשים, גברים ואפילו ילדים.
ארנק (המכונה לעתים קרובות "ארנק") הוא אביזר שטוח בצורת ישר. המילה עצמה מגיעה מה"ארנק" הסלאבי של הכנסייה העתיקה. בימי קדם, זה היה השם שניתן לתיק רך עם אבזם (בדרך כלל בצורת כפתור או תחרה). אם מוצרים קודמים עשויים מבד עבה היו נפוצים, אז עור, זמש וחומרים סינתטיים משמשים לתפירת דגמים מודרניים.
מדענים מציעים כי השקים הראשונים לאחסון כסף הופיעו בשנים 640-630 לפני הספירה בלידיה (שטחה של טורקיה המודרנית). תושבי מדינה עתיקה זו טבעו באופן פעיל מטבעות זהב וכסף. אנשים השתמשו במתקני אחסון כסף פרימיטיביים כאלה במשך זמן רב - עד תחילת הרנסנס.
כך, במאה ה-17, נכנס לשימוש מה שנקרא "הארנק של הקמצן". היה קשה לפתוח אותו בגלל הסוגר המיוחד, ולכן הרצון להוציא כסף התעורר הרבה פחות.
באותה תקופה היו הרבה קבצנים ברחובות, ואירופאים עשירים נתנו להם כסף קטן. אבל הוצאת מטבעות מהארנק למטרה זו נחשבה לסימן רע: אנשים האמינו שמחווה כזו תפחיד כסף. לכן, שמורה תמורת נדבה בשקית שתוכננה במיוחד למטרה זו, שעוטרה בכל מיני כתובות. הם אפילו המציאו לזה שם - "ארנק רחמים". מעניין ששקי קבצנים דומים שימשו עד תחילת המאה העשרים. הם נשכחו רק אחרי 1917.
במדינות אירופה של ימי הביניים, אומונירים היו נפוצים - תיקים מיוחדים, מרווחים למדי לכסף. הם נשמרו על החגורה ושימשו להסתיר לא רק מטבעות, אלא גם תכשיטים, חפצים אישיים יקרי ערך ומסמכים מעיניים סקרניות.
ברוסיה העתיקה, שקיות הכסף הראשונות שימשו בנובגורוד עוד במאה ה-9. אחר כך הם נתפרו מבד או עור. ארנק כזה נקשר בחלק העליון עם כבל מיוחד, כך שהכסף לא אבד.
כיום ישנם סוגים רבים של ארנקים. הם משתנים בגודל, בחומר הייצור ובמטרה. גם העיצוב מגוון. אז, בין הדגמים הפופולריים ביותר אנו מדגישים את האפשרויות הבאות:
כיום, מגנטים, רוכסנים, כפתורים ורצועות אלסטיות משמשים כמחברים. גם הארנק הקלאסי, שבו חלקי המתכת נסגרים כמו שני חצאי ספר, פופולרי.