לא מזמן, בביקור בתיאטרון, תפסתי את עיניי בבחורה בשמלה קלילה, יפה להפליא, זורמת. התלבושת הייתה כל כך שיקית ומתוחכמת שלא יכולתי להתאפק וניגשתי אליה כדי לברר מאיזה חומר עשויה שמלת הערב שלה. אז הבד נקרא מיקרו-שמן, והיום אנסה לספר לכם עליו - ממה הוא עשוי, אילו סוגים יש ואיך מטפלים בו?
מיקרו-אויל הוא סריג אלסטי זורם בעל מאפיינים מצוינים: קליל, אוורירי ונושם. זה הגיע אלינו מהמזרח התיכון, כנראה, יפהפיות מזרחיות תופרות ממנו את התלבושות שלהן.
הבד מכיל רק חוטי משי טבעיים, ושיטת הייצור מאפשרת לו לשמור על צורתו. הייחודיות של מיקרו-שמן היא שהוא לא ארוג על ידי מכונות, אלא ארוג ביד.
במאה ה-20 החלו להוסיף לחומר סיבים סינתטיים: פוליאסטר, לייקרה וויסקוזה. זה נעשה על מנת להשיג לא רק בד יפה, אלא גם קל לטיפול. המרכיב העיקרי של מיקרו-שמן הוא ויסקוזה, הכמות שלו במוצר המוגמר לא צריכה להיות פחות מ-90%.ה-10% הנותרים הם פוליאסטר או לייקרה. דברים העשויים מ-100% ויסקוזה יהיו מקומטים מאוד, נמתחים במהירות ומאבדים את המראה ללא דופי, ולכן נוספו סיבים סינתטיים.
ישנם מספר זנים של הבד המדובר:
עכשיו בואו נדון מה היתרונות של מיקרו-שמן, מלבד העובדה שתלבושות עשויות מבד כזה נראות פשוט מלכותיות:
אבל כמו כל סוג של בד, למיקרו-שמן יש חיסרון משמעותי אחד. אם מוסיפים לחומר סיבים סינתטיים, הדבר עלול לגרום לגירוד עור לא נעים אצל הסובלים מאלרגיות. אין לו יותר חסרונות.
באופן כללי, הבד הזה מבוקש מאוד בקרב מעצבים, מעצבי אופנה ותופרות פשוטות. מגוון המוצרים כולל מספר עצום של דברים שונים, החל מחולצות טי ושמלות קיץ ועד שמלות ערב אופנתיות.
אז, ראשית ואולי הכי חשוב, תמיד קרא את התווית על הבגדים שלך! שנית, יש לשטוף את המוצרים במים שלא יעלו על 40 מעלות צלזיוס. שלישית, חשוב מאוד לבחור נכון את האבקה, אקונומיקה ומסיר כתמים. הבד עדין ועלול להינזק אם מוסיפים מוצרים המכילים כלור. כמו כן, בגדים כאלה יש לייבש רק ברחוב או במרפסת; בשום פנים ואופן אין לייבש אותם על רדיאטור. אם אתה צריך לגהץ אותו, למרות שזה קורה לעתים רחוקות עם הבד הזה, הגדר את המגהץ להגדרת המשי (ההגדרה הנמוכה ביותר).